שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' דבראושילי ואח'

פסק דין

פסק דינו של כב' השופט מאור בתא"מ 38490-05-10 מהווה השתק פלוגתא בין הצדדים ולפיו חלוקת האחריות לתאונה, בה נפגע גם רכב שלישי, הינה 70% לתובעת ו-30% לנתבעים.

לעומת זאת, פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 43992-20-10 שדן באותה תאונה קבע אחרת והטיל את מלוא האחריות על התובעת. לפי דעת השופט, לא היה בפסק הדין הקודם, בתא"מ 38490-05-10, משום השתק פלוגתא משום שהנהגת, מבוטחת הנתבעת, לא היתה בעלת דין בתיק, הגם שהעידה ושחב' הביטוח שלה – הנתבעת - היתה בעלת דין. איני משוכנעת בנכונות קביעה זו שהרי חברת הביטוח הינה "חליפתה" של הנהגת, בעלת אינטרסים זהים, והנהגת העידה במשפט.

במקרה שבפני, פסק הדין הראשון שניתן מהווה מעשה בית דין ללא עוררין ונימוקו של בית המשפט לתביעות קטנות להתעלם ממנו אינו חל.

שאלה נוספת היא האם ניתן לבסס עילת תביעה על אשם תורם של הצד השני בשיעור 30%, כאשר התובעת היא הנושאת באשם העיקרי להתרחשות התאונה, בשיעור 70%. ברקע שאלה זו, הכלל הנזיקי עתיק היומין הקובע כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. הוצגה בפני פסיקה בסוגיה זו.

דעתי היא, כי שיעור אשם של 90% או בקירוב לכך אינו מאפשר למי שנושא באשם מכריע כזה לתבוע את הצד בעל האשם ה"זניח", של עד 10%, להשתתף בנזקיו. ואולם בחלוקה של 70%-30% אין פסול מוסרי בתביעה מהצד ששיעור אשמו בקרות התאונה מגיע ל-30%, להשתתף בחלק היחסי של נזקי הצד בעל האשם של 70%.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעים לשאת בסך של 30% מנזקי התובעת כמפורט בכתב התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל, וכן אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: